הטלאי הצהוב מהו:הטלאי הצהוב הוא שמו של התג הידוע ביותר מבין התגים המזהים שהנאצים אכפו בחקיקה על היהודים. טלאי זה היה עשוי מבד צהוב, גזור בצורת משולש או בצורת מגן דוד.
במרכזו נוספה לעתים בצבע שחור המלה "יהודי" בשפה המקומית, כגון בגרמנית או בצרפתית.
הטלאי הצהוב משמש כיום בעיקר כסמל לשואת יהודי אירופה, וכדימוי מרכזי של היהודי כקורבן.
הוא מעורר בנו בעוצמה רגשות טראומטיים של פחד, כעס והזדהות מצד אחד, ושל יראת כבוד וקדושה מצד שני.
למן סיום מלחמת העולם השנייה הונפקו מספר בולים אשר הטלאי הצהוב מופיע עליהם:
מזרח גרמניה הוציאה בשנת 1963 בול לציון 25 שנה לליל הבדולח, שבמהלכו שרפו הנאצים בתי כנסת ברחבי גרמניה ואוסטריה.
בבול מופיע טלאי צהוב אסור בשלשלאות על רקע בית כנסת שעולה בלהבות.
בעצם הנפקת הבול על ידי ממשלה גרמנית יש מעין הכרה באחריות העם הגרמני לשואה, בד בבד עם ניסיון ממשלתי להנחיל את זכר השואה לציבור הגרמני בן ימינו.
מאז 1996 מציינים בגרמניה מדי שנה את יום השואה ביום ה- 27 לינואר, היום שבו שחרר הצבא הרוסי את אסירי מחנה ההשמדה אושוויץ.
בשנת 2005 אומץ תאריך זה על ידי האו"ם ליום הזיכרון העולמי לשואה.
בשנת 1965 הנפיקה רשות הדואר הישראלית בול לרגל מלאת עשרים שנה לשחרור מחנות הריכוז.
עיצב את הבול יעקב צים, ניצול שואה, יליד סוסנוביץ' שבפולין.
מתחת לטלאי הצהוב נראית המלה "זכור" המתחברת אסוציאטיבית לפסוק "זכור את עשה לך עמלק",
ויוצרת זיקה בין הנאצים לבין העם העמלקי שזינב בבני ישראל בתקופת המדבר.
הצייר והגרפיקאי יעקב צים הוא תושב מוצא עלית. הוא סיים את לימודיו בבצלאל בשנות החמישים, ומלמד מזה שנים רבות ב"מכללת תלפיות".
שבדיה הוציאה בשנת 1987 גיליון ועליו כמה בולים.
אחד מהם הוקדש לדיפלומט השבדי ראול וולנברג
(?1947-1912) שדיוקנו מופיע על הבול, כאשר מאחוריו מצויירים יהודים אחדים מבין האלפים שהציל מידי הנאצים.
על החזה של אחד מהם מתנוסס טלאי צהוב.
מגן דוד לבן (שנועד להזכיר את הטלאי הצהוב) מתנוסס על גבי הצד השמאלי של בול לציון חמישים שנה לליל הבדולח
שהנפיק שרות הדואר של גרמניה המערבית בשנת 1988 .
על הצד הימני נראה צילום של בית כנסת שעולה בלהבות.
טלאי צהוב גדול מאד מופיע על גבי בול שהנפיקה ממשלת קנדה בשנת 1995 לזכר השואה.
מאחורי הטלאי ציור אסירי מחנות ריכוז לבושים במדי הפסים השחורים שלהם.
בול להנצחת זכרה של חסידת אומות העולם איבון פייריק נווז'ן יצא בבלגיה בשנת 1996.
איבון (1900-1987) עזרה להציל ילדים יהודים בתקופת השואה בבלגיה.
מאחורי דיוקנה נראים בצללית ילדים, ועל הרצפה שלידם משתרע טלאי צהוב גדול.
ארה"ב הנפיקה בשנת 1997 בול לזכר הדיפלומט השבדי ראול וולנברג שדומה מאד לבול השבדי שנזכר לעיל.
רוסיה הנפיקה בשנת אלפיים בול במלאת 55 שנים לסיום תקופת השואה.
במרכז הבול חומה ועליה מצוייר מגן דוד צהוב (שמזכיר את הטלאי הצהוב) ליד המלה שואה.
מאחורי החומה להבות אש עצומות, ומעליהן מרחפות שתי ציפורים המסמלות חופש.
מגן דוד בשילוב עם טלאי צהוב מופיע על הבול הישראלי "משואה לתקומה" שיצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא.
הטלאי הצהוב מתקלף ומתגלה מתחתיו מגן דוד, כך שמתקבל הרושם שתקופה חדשה הסתתרה לה בתוך התקופה הישנה.
הבול מוקדש לתקומתם של כחצי מליון יהודים ניצולי שואה בישראל.
הכיתוב על השובל, "בדמייך חיי", לקוח מתוך ספר יחזקאל טז:ו "ואעבור עלייך ואראך, מתבוססת בדמייך; ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי".
כלומר, בזכות דמם השפוך של הנספים בשואה (שאותם מסמל הטלאי הצהוב שבבול) קמה המדינה (שאותה מסמל המגן דוד הכחול שבמרכז דגלנו)
ואלמלא הייתה השואה לא היינו חיים כאן.
צרוף המלים "בדמייך" (מוות) "חיי" (חיים) מצביע על צמד ניגודים מסוים מתוך כל צמדי הניגודים האפשריים שהמגן דוד מסמל את אחדותם ואת שילובם.
תמונת דובי ועליו טלאי צהוב מופיעה על גבי בול ישראלי נוסף מאותה שנה שעוצב בידי יגאל גבאי לרגל מלאת חמישים שנה ליד ושם.
הדובי נועד להזכיר את מאות אלפי הילדים שנספו בתקופת השואה.
על בול ישראלי נוסף מאותה סידרה, שעוצב בידי מאיר אשל, מופיעים שמות של עובדי כפייה בבית חרושת בפולין שנורו או שנספו במחנות המוות.
בנוסף יש על הבול פסי רכבת (שהובילו יהודים למחנות ההשמדה) ואלה משתנים לפסי הדגל הישראלי.
הטלאי הצהוב שבחלק התחתון של הבול משתנה והופך בחלק העליון למגן דוד שבמרכז דגלנו הלאומי.
ראוי שנזכור שהנפקת בולים אינם גחמה של אמן סובייקטיבי – מדובר באמירה של ממשלה,
שמיועדת לשקף את מה שמעניין את האומה שממשלה זו מייצגת.
אם נשפוט לפי המדגם הקטן של בולי דואר עם טלאי צהוב שפורט לעיל נבחין, בלי להיות מופתעים יתר על המידה,
שזיכרון השואה מעסיק בראש ובראשונה את ממשלת ישראל ולאחריה את ממשלת גרמניה.
במרכזו נוספה לעתים בצבע שחור המלה "יהודי" בשפה המקומית, כגון בגרמנית או בצרפתית.
הטלאי הצהוב משמש כיום בעיקר כסמל לשואת יהודי אירופה, וכדימוי מרכזי של היהודי כקורבן.
הוא מעורר בנו בעוצמה רגשות טראומטיים של פחד, כעס והזדהות מצד אחד, ושל יראת כבוד וקדושה מצד שני.
למן סיום מלחמת העולם השנייה הונפקו מספר בולים אשר הטלאי הצהוב מופיע עליהם:
מזרח גרמניה הוציאה בשנת 1963 בול לציון 25 שנה לליל הבדולח, שבמהלכו שרפו הנאצים בתי כנסת ברחבי גרמניה ואוסטריה.
בבול מופיע טלאי צהוב אסור בשלשלאות על רקע בית כנסת שעולה בלהבות.
בעצם הנפקת הבול על ידי ממשלה גרמנית יש מעין הכרה באחריות העם הגרמני לשואה, בד בבד עם ניסיון ממשלתי להנחיל את זכר השואה לציבור הגרמני בן ימינו.
מאז 1996 מציינים בגרמניה מדי שנה את יום השואה ביום ה- 27 לינואר, היום שבו שחרר הצבא הרוסי את אסירי מחנה ההשמדה אושוויץ.
בשנת 2005 אומץ תאריך זה על ידי האו"ם ליום הזיכרון העולמי לשואה.
בשנת 1965 הנפיקה רשות הדואר הישראלית בול לרגל מלאת עשרים שנה לשחרור מחנות הריכוז.
עיצב את הבול יעקב צים, ניצול שואה, יליד סוסנוביץ' שבפולין.
מתחת לטלאי הצהוב נראית המלה "זכור" המתחברת אסוציאטיבית לפסוק "זכור את עשה לך עמלק",
ויוצרת זיקה בין הנאצים לבין העם העמלקי שזינב בבני ישראל בתקופת המדבר.
הצייר והגרפיקאי יעקב צים הוא תושב מוצא עלית. הוא סיים את לימודיו בבצלאל בשנות החמישים, ומלמד מזה שנים רבות ב"מכללת תלפיות".
שבדיה הוציאה בשנת 1987 גיליון ועליו כמה בולים.
אחד מהם הוקדש לדיפלומט השבדי ראול וולנברג
(?1947-1912) שדיוקנו מופיע על הבול, כאשר מאחוריו מצויירים יהודים אחדים מבין האלפים שהציל מידי הנאצים.
על החזה של אחד מהם מתנוסס טלאי צהוב.
מגן דוד לבן (שנועד להזכיר את הטלאי הצהוב) מתנוסס על גבי הצד השמאלי של בול לציון חמישים שנה לליל הבדולח
שהנפיק שרות הדואר של גרמניה המערבית בשנת 1988 .
על הצד הימני נראה צילום של בית כנסת שעולה בלהבות.
טלאי צהוב גדול מאד מופיע על גבי בול שהנפיקה ממשלת קנדה בשנת 1995 לזכר השואה.
מאחורי הטלאי ציור אסירי מחנות ריכוז לבושים במדי הפסים השחורים שלהם.
בול להנצחת זכרה של חסידת אומות העולם איבון פייריק נווז'ן יצא בבלגיה בשנת 1996.
איבון (1900-1987) עזרה להציל ילדים יהודים בתקופת השואה בבלגיה.
מאחורי דיוקנה נראים בצללית ילדים, ועל הרצפה שלידם משתרע טלאי צהוב גדול.
ארה"ב הנפיקה בשנת 1997 בול לזכר הדיפלומט השבדי ראול וולנברג שדומה מאד לבול השבדי שנזכר לעיל.
רוסיה הנפיקה בשנת אלפיים בול במלאת 55 שנים לסיום תקופת השואה.
במרכז הבול חומה ועליה מצוייר מגן דוד צהוב (שמזכיר את הטלאי הצהוב) ליד המלה שואה.
מאחורי החומה להבות אש עצומות, ומעליהן מרחפות שתי ציפורים המסמלות חופש.
מגן דוד בשילוב עם טלאי צהוב מופיע על הבול הישראלי "משואה לתקומה" שיצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא.
הטלאי הצהוב מתקלף ומתגלה מתחתיו מגן דוד, כך שמתקבל הרושם שתקופה חדשה הסתתרה לה בתוך התקופה הישנה.
הבול מוקדש לתקומתם של כחצי מליון יהודים ניצולי שואה בישראל.
הכיתוב על השובל, "בדמייך חיי", לקוח מתוך ספר יחזקאל טז:ו "ואעבור עלייך ואראך, מתבוססת בדמייך; ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי".
כלומר, בזכות דמם השפוך של הנספים בשואה (שאותם מסמל הטלאי הצהוב שבבול) קמה המדינה (שאותה מסמל המגן דוד הכחול שבמרכז דגלנו)
ואלמלא הייתה השואה לא היינו חיים כאן.
צרוף המלים "בדמייך" (מוות) "חיי" (חיים) מצביע על צמד ניגודים מסוים מתוך כל צמדי הניגודים האפשריים שהמגן דוד מסמל את אחדותם ואת שילובם.
תמונת דובי ועליו טלאי צהוב מופיעה על גבי בול ישראלי נוסף מאותה שנה שעוצב בידי יגאל גבאי לרגל מלאת חמישים שנה ליד ושם.
הדובי נועד להזכיר את מאות אלפי הילדים שנספו בתקופת השואה.
על בול ישראלי נוסף מאותה סידרה, שעוצב בידי מאיר אשל, מופיעים שמות של עובדי כפייה בבית חרושת בפולין שנורו או שנספו במחנות המוות.
בנוסף יש על הבול פסי רכבת (שהובילו יהודים למחנות ההשמדה) ואלה משתנים לפסי הדגל הישראלי.
הטלאי הצהוב שבחלק התחתון של הבול משתנה והופך בחלק העליון למגן דוד שבמרכז דגלנו הלאומי.
ראוי שנזכור שהנפקת בולים אינם גחמה של אמן סובייקטיבי – מדובר באמירה של ממשלה,
שמיועדת לשקף את מה שמעניין את האומה שממשלה זו מייצגת.
אם נשפוט לפי המדגם הקטן של בולי דואר עם טלאי צהוב שפורט לעיל נבחין, בלי להיות מופתעים יתר על המידה,
שזיכרון השואה מעסיק בראש ובראשונה את ממשלת ישראל ולאחריה את ממשלת גרמניה.
כמה ציורים שצייר אדם שצייר לזכר משפחתו שניספתה בשואה
לקוח מתוך:אלבום הטלאי הצהוב - זאב ברקן (ספר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה