כתבות על יום השואה
יום השואה פרס קרא בשמות בני משפחתו שנספו
יום שני, 12 באפריל 2010
יום שישי, 5 במרץ 2010
יום שני, 22 בפברואר 2010
תמונות מאירועים המופע של פיראוס ועוד
יום שישי, 19 בפברואר 2010
אתרי השואה
בית אוסף קופפרמן - על בית האוסף - תערוכה מתארחת
http://fibersiv.net/ אתר על מרים ברוק כהן אמנית סיבים
המוזיאון היהודי לתולדות הגירוש והמחתרת (בלגיה)
http://fibersiv.net/ אתר על מרים ברוק כהן אמנית סיבים
המוזיאון היהודי לתולדות הגירוש והמחתרת (בלגיה)
יום חמישי, 28 בינואר 2010
יום השואה הבנלאומי
ה-27.1.10 יום השואה הבנלאומי ברחבי העולם מציינים את שחרור מחנה אושוויץ בירקנאו הנה כמה כתבות על יום השואה הבנאלומי ערב יום השואה הבינלאומי: הושבה לבנה שנגנבה מאשוויץ
Noah Klieger: The Voice of a Survivor נח קליגר שנאם ב-27.1.10 באו"ם על מה שהוא עבר באושוויץ ועל הזוועות
Noah Klieger: The Voice of a Survivor נח קליגר שנאם ב-27.1.10 באו"ם על מה שהוא עבר באושוויץ ועל הזוועות
יום שלישי, 19 בינואר 2010
יום שבת, 9 בינואר 2010
סרטים מומולצים להורדה ובעיקר לצפייה ולימוד של נושא השואה
רשימת שינדלר
התנגדות
פלישה סודית
ירושלים ברלין וחזרה חלק 1+2
המיליון השביעי חלק 1+2
הבית של נינה
המסע של נינה
הפסנתרן
הבריחה מסוביבור
והיו עוד הרבה סרטים בהמשך וגם קישורים להורדה של הסרטים המצויינים
התנגדות
פלישה סודית
ירושלים ברלין וחזרה חלק 1+2
המיליון השביעי חלק 1+2
הבית של נינה
המסע של נינה
הפסנתרן
הבריחה מסוביבור
והיו עוד הרבה סרטים בהמשך וגם קישורים להורדה של הסרטים המצויינים
כתבות
פולין תקיים בחירות לנשיאות בעקבות מותו של קצ'ינסקי
הבחירות לנשיאות פולין הוקדמו בעקבות מותו הפתאומי של הנשיא לך קצ'ינסקי, כך הודיע היום (שבת) דובר הממשלה בוורשה. "בכפוף לחוקה, אנחנו מחויבים לערוך בחירות לנשיאות בהקדם", אמר פבל גראס, "עד אז, ראש הבית התחתון בפרלמנט, ברוניסלאו קומורובסקי הופך באופן אוטומטי לנשיא בפועל". לדברי מומחים לחוקה הפולנית, יש להכריז על תאריך לבחירות בתוך שבועיים ועליהן להיערך בתוך חודשיים מהיום. נשיא פולין לך קצ'ינסקי נהרג יחד עם אשתו ובכירים נוספים בממשל הפולני בהתרסקות מטוסם הבוקר ליד סמולנסק שברוסיה.
הבחירות לנשיאות פולין הוקדמו בעקבות מותו הפתאומי של הנשיא לך קצ'ינסקי, כך הודיע היום (שבת) דובר הממשלה בוורשה. "בכפוף לחוקה, אנחנו מחויבים לערוך בחירות לנשיאות בהקדם", אמר פבל גראס, "עד אז, ראש הבית התחתון בפרלמנט, ברוניסלאו קומורובסקי הופך באופן אוטומטי לנשיא בפועל". לדברי מומחים לחוקה הפולנית, יש להכריז על תאריך לבחירות בתוך שבועיים ועליהן להיערך בתוך חודשיים מהיום. נשיא פולין לך קצ'ינסקי נהרג יחד עם אשתו ובכירים נוספים בממשל הפולני בהתרסקות מטוסם הבוקר ליד סמולנסק שברוסיה.
ברלין: נמל התעופה נסגר בגלל נֵפֶל ממלה"ע ה-2
נמל התעופה טגל בברלין נסגר הערב (יום ד') לאחר שפועלי בניין מצאו במתחם פצצה מימי מלחמת העולם השנייה. עשרות טיסות שהיו אמורות לנחות בנמל התעופה העיקרי בבירת גרמניה בוטלו או הופנו ליעדים אחרים.
"כל התנועה האווירית הופנתה ליעדים אחרים וצוות חבלנים פועל כדי לנטרל את הפצצה", נמסר ממשטרת
ברלין. בנוסף, נחסמו כל כבישי הגישה למקום. גורם במשטרה סיפר כי משקל הפצצה הוא כרבע טון.
נפלים של פצצות מימי המלחמה מתגלים לעתים תכופות בגרמניה. רק אתמול נוטרלה פצצה דומה שנמצאה בתחנת רכבת במזרח המדינה.
כ-14.5 מיליון נוסעים עוברים בנמל התעופה טגל מדי שנה, אך בשנה הבאה יחליף אותו "ברלין ברדנבורג אינטרנשיונל" כנמל התעופה העיקרי בבירה.
http://news.walla.co.il/?w=//1634923 ישראל לא מאמינה לניצולי השואה מתוניס
http://news.walla.co.il/?w=/2/1635994 כתבה על הבישוף הפולני לקראת יום השואה הבנלאומי
חובה ללמד את דור ההמשך על זוועות השואה, לשמר את הזיכרון, ולדאוג שלא תחזור שוב אך לצד כל זאת, בל נפקיר את ניצולי השואה שלמזלנו עדיין חיים בקרבנו. עדיין לא מאוחר מידי אך בשביל זה יש לדעת.
רוב ניצולי השואה הגיעו לישראל בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה. הם תרמו למדינה בצורות שונות: ניצולים שהיו בגיל המתאים התגייסו מיד לצה"ל ולחמו במלחמת העצמאות. חלק מהם היו בעלי ניסיון קרבי – לחמו בפרטיזנים, בגטאות ובצבאות זרים, והיה להם ניסיון בשימוש ברובים, בחומרי נפץ וחבלה, הטמנת מוקשים ופירוקם, ארגון ולוגיסטיקה. בכך הם סייעו במלחמה ולצבא. ניצולי שואה רבים הגיעו לארץ לבדם, כי כל משפחתם נספתה בשואה. הם גויסו מיד לקרבות מלחמת העצמאות, וכשנהרגו במלחמה לא היה מי שיעלה על קברם. חלקם היו הנצר האחרון למשפחתם. היו שהקימו קיבוצים, מושבים וישובים חדשים והיו הם אנשים יצרניים - שהשתלבו בחיי העבודה בארץ בכל הענפים.

רוב ניצולי השואה הגיעו ללא משפחה – ללא הורים, היו בודדים; - ללא משפחה שתתמוך ותעזור. הם איבדו את כל רכושם – באו לארץ בחוסר כל – התחילו מאפס. היתה להם פחות השכלה – הם הפסיקו ללמוד כשפרצה מלחמת העולם השנייה. חוסר ההשכלה גרם לכך שרובם מצאו עבודות פחות טובות והפריע לקידומם בעבודה. לחלקם היו גם נכויות שונות – פיזיות ונפשיות ומצב בריאותי פחות טוב – נזקים בריאותיים כתוצאה משנים של רעב והעדר טיפול רפואי. ולצד כל זאת גם זכרונות וסיוטים על מה שעברו; מצב נפשי פחות טוב.
היו שקיבלו בארץ יחס מתנשא ויחס של בוז מצדהותיקים והצברים – אשר התייחסו אליהם כאל "גלותיים", כאילו הלכו "כצאן לטבח". איש לא רצה לשמוע על מה שהיה, ולכן ניצולי השואה לא דיברו על העבר שלהם והתביישו בו. ומכאן נוכל להבין שהיו לא מעט ניצולי שואה שהתחילו את חייהם "החדשים" בארץ מנקודת זינוק נמוכה יותר מאחרים.
על הקשיים של ניצולי השואה כיום
האם אתם מכירים ניצול שואה או ניצולת שואה? עד כמה קרוב אתם אתם מכירים אותו/ה ומה המצב שלו/ה בכלל? כיום יש בארץ כ-260,000 ניצולי שואה, כולם מעל גיל 72. מספרם, כמובן, הולך ומתמעט במהירות. שליש מניצולי השואה מצויים מתחת לקו העוני וחיים במצוקה כלכלית, נפשית וחברתית. הנה דוגמאות למצוקה הכלכלית של ניצולי השואה:
· 25% מניצולי השואה צריכים לבחור בין קניית מזון לקניית תרופות.
· 32% מניצולי השואה זקוקים לעזרה בחימום דירתם בחורף.
לא מעט מניצולי השואה חולים, במיוחד ניצולי שואה שהיו במחנות ריכוז. הם נזקים ליותר תרופות וליותר טיפול רפואי. לאחוז גבוה של ניצולי שואה יש הפרעות שינה. רבע לוקחים כל יום כדורי שינה וכדורי הרגעה. רבע מניצולי השואה גרים לבד. מהניצולים שהיו במחנה ריכוז – 35% גרים לבד. בדידות – 20% מהניצולים נפגשים עם הילדים פחות מפעם בחודש (- כי הילדים בחו"ל או שלילדים יש בעיות משלהם), או שאין להם ילדים. יתרה מכך, השהייה בממ"דים ובמקלטים במלחמת לבנון השנייה, ובחדרים האטומים במלחמת המפרץ הראשונה החזירה הרבה ניצולי שואה לתקופת מלחמת העולם השנייה. התגלו הפרעות נפשיות ועלייה בפחדים אצל ניצולי שואה שקודם תפקדו טוב.
ומה יחס המדינה אל ניצולי השואה?
לצערנו, המדינה מתנערת מניצולי השואה הנזקקים ומהטיפול בבעיות המיוחדות שלהם! ב-1952 נחתם הסכם שילומים בין גרמניה לישראל. מדינת ישראל קיבלה מיליארד מרקים מגרמניה (הון עתק במונחי התקופה ההיא), והתחייבה לדאוג לרווחת אותם ניצולי שואה שממשלת גרמניה לא מפצה אותם ישירות. משרד האוצר נותן לאותם ניצולי השואה (בדרגת נכות של עד 25%) קצבה חודשית קטנה מאוד של 1,065 ₪ בחודש.
בישראל פועלת "הקרן לרווחה של ניצולי השואה" אשר עוזרת לניצולי שואה נזקקים – בעיקר בהוספת שעות סיעוד, טיפולי שיניים, קניית משקפיים והחזר על רכישת תרופות. הקרן מקבלת 40 מליון דולר מועידת התביעות בחו"ל שמטפלת ברכוש יהודי ובפיצויים מגרמניה, ו-20 מליון שקלים לשנה מממשלת ישראל. סכום זה אינו מספיק לסייע לניצולי השואה הנזקקים בישראל.
הטלאי הצהוב משמעותו בימי השואה ביהודים

הטלאי הצהוב מהו:הטלאי הצהוב הוא שמו של התג הידוע ביותר מבין התגים המזהים שהנאצים אכפו בחקיקה על היהודים. טלאי זה היה עשוי מבד צהוב, גזור בצורת משולש או בצורת מגן דוד.
במרכזו נוספה לעתים בצבע שחור המלה "יהודי" בשפה המקומית, כגון בגרמנית או בצרפתית.
הטלאי הצהוב משמש כיום בעיקר כסמל לשואת יהודי אירופה, וכדימוי מרכזי של היהודי כקורבן.
הוא מעורר בנו בעוצמה רגשות טראומטיים של פחד, כעס והזדהות מצד אחד, ושל יראת כבוד וקדושה מצד שני.
למן סיום מלחמת העולם השנייה הונפקו מספר בולים אשר הטלאי הצהוב מופיע עליהם:
מזרח גרמניה הוציאה בשנת 1963 בול לציון 25 שנה לליל הבדולח, שבמהלכו שרפו הנאצים בתי כנסת ברחבי גרמניה ואוסטריה.
בבול מופיע טלאי צהוב אסור בשלשלאות על רקע בית כנסת שעולה בלהבות.
בעצם הנפקת הבול על ידי ממשלה גרמנית יש מעין הכרה באחריות העם הגרמני לשואה, בד בבד עם ניסיון ממשלתי להנחיל את זכר השואה לציבור הגרמני בן ימינו.
מאז 1996 מציינים בגרמניה מדי שנה את יום השואה ביום ה- 27 לינואר, היום שבו שחרר הצבא הרוסי את אסירי מחנה ההשמדה אושוויץ.
בשנת 2005 אומץ תאריך זה על ידי האו"ם ליום הזיכרון העולמי לשואה.
בשנת 1965 הנפיקה רשות הדואר הישראלית בול לרגל מלאת עשרים שנה לשחרור מחנות הריכוז.
עיצב את הבול יעקב צים, ניצול שואה, יליד סוסנוביץ' שבפולין.
מתחת לטלאי הצהוב נראית המלה "זכור" המתחברת אסוציאטיבית לפסוק "זכור את עשה לך עמלק",
ויוצרת זיקה בין הנאצים לבין העם העמלקי שזינב בבני ישראל בתקופת המדבר.
הצייר והגרפיקאי יעקב צים הוא תושב מוצא עלית. הוא סיים את לימודיו בבצלאל בשנות החמישים, ומלמד מזה שנים רבות ב"מכללת תלפיות".
שבדיה הוציאה בשנת 1987 גיליון ועליו כמה בולים.
אחד מהם הוקדש לדיפלומט השבדי ראול וולנברג
(?1947-1912) שדיוקנו מופיע על הבול, כאשר מאחוריו מצויירים יהודים אחדים מבין האלפים שהציל מידי הנאצים.
על החזה של אחד מהם מתנוסס טלאי צהוב.
מגן דוד לבן (שנועד להזכיר את הטלאי הצהוב) מתנוסס על גבי הצד השמאלי של בול לציון חמישים שנה לליל הבדולח
שהנפיק שרות הדואר של גרמניה המערבית בשנת 1988 .
על הצד הימני נראה צילום של בית כנסת שעולה בלהבות.
טלאי צהוב גדול מאד מופיע על גבי בול שהנפיקה ממשלת קנדה בשנת 1995 לזכר השואה.
מאחורי הטלאי ציור אסירי מחנות ריכוז לבושים במדי הפסים השחורים שלהם.
בול להנצחת זכרה של חסידת אומות העולם איבון פייריק נווז'ן יצא בבלגיה בשנת 1996.
איבון (1900-1987) עזרה להציל ילדים יהודים בתקופת השואה בבלגיה.
מאחורי דיוקנה נראים בצללית ילדים, ועל הרצפה שלידם משתרע טלאי צהוב גדול.
ארה"ב הנפיקה בשנת 1997 בול לזכר הדיפלומט השבדי ראול וולנברג שדומה מאד לבול השבדי שנזכר לעיל.
רוסיה הנפיקה בשנת אלפיים בול במלאת 55 שנים לסיום תקופת השואה.
במרכז הבול חומה ועליה מצוייר מגן דוד צהוב (שמזכיר את הטלאי הצהוב) ליד המלה שואה.
מאחורי החומה להבות אש עצומות, ומעליהן מרחפות שתי ציפורים המסמלות חופש.
מגן דוד בשילוב עם טלאי צהוב מופיע על הבול הישראלי "משואה לתקומה" שיצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא.
הטלאי הצהוב מתקלף ומתגלה מתחתיו מגן דוד, כך שמתקבל הרושם שתקופה חדשה הסתתרה לה בתוך התקופה הישנה.
הבול מוקדש לתקומתם של כחצי מליון יהודים ניצולי שואה בישראל.
הכיתוב על השובל, "בדמייך חיי", לקוח מתוך ספר יחזקאל טז:ו "ואעבור עלייך ואראך, מתבוססת בדמייך; ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי".
כלומר, בזכות דמם השפוך של הנספים בשואה (שאותם מסמל הטלאי הצהוב שבבול) קמה המדינה (שאותה מסמל המגן דוד הכחול שבמרכז דגלנו)
ואלמלא הייתה השואה לא היינו חיים כאן.
צרוף המלים "בדמייך" (מוות) "חיי" (חיים) מצביע על צמד ניגודים מסוים מתוך כל צמדי הניגודים האפשריים שהמגן דוד מסמל את אחדותם ואת שילובם.
תמונת דובי ועליו טלאי צהוב מופיעה על גבי בול ישראלי נוסף מאותה שנה שעוצב בידי יגאל גבאי לרגל מלאת חמישים שנה ליד ושם.
הדובי נועד להזכיר את מאות אלפי הילדים שנספו בתקופת השואה.
על בול ישראלי נוסף מאותה סידרה, שעוצב בידי מאיר אשל, מופיעים שמות של עובדי כפייה בבית חרושת בפולין שנורו או שנספו במחנות המוות.
בנוסף יש על הבול פסי רכבת (שהובילו יהודים למחנות ההשמדה) ואלה משתנים לפסי הדגל הישראלי.
הטלאי הצהוב שבחלק התחתון של הבול משתנה והופך בחלק העליון למגן דוד שבמרכז דגלנו הלאומי.
ראוי שנזכור שהנפקת בולים אינם גחמה של אמן סובייקטיבי – מדובר באמירה של ממשלה,
שמיועדת לשקף את מה שמעניין את האומה שממשלה זו מייצגת.
אם נשפוט לפי המדגם הקטן של בולי דואר עם טלאי צהוב שפורט לעיל נבחין, בלי להיות מופתעים יתר על המידה,
שזיכרון השואה מעסיק בראש ובראשונה את ממשלת ישראל ולאחריה את ממשלת גרמניה.
במרכזו נוספה לעתים בצבע שחור המלה "יהודי" בשפה המקומית, כגון בגרמנית או בצרפתית.
הטלאי הצהוב משמש כיום בעיקר כסמל לשואת יהודי אירופה, וכדימוי מרכזי של היהודי כקורבן.
הוא מעורר בנו בעוצמה רגשות טראומטיים של פחד, כעס והזדהות מצד אחד, ושל יראת כבוד וקדושה מצד שני.
למן סיום מלחמת העולם השנייה הונפקו מספר בולים אשר הטלאי הצהוב מופיע עליהם:
מזרח גרמניה הוציאה בשנת 1963 בול לציון 25 שנה לליל הבדולח, שבמהלכו שרפו הנאצים בתי כנסת ברחבי גרמניה ואוסטריה.
בבול מופיע טלאי צהוב אסור בשלשלאות על רקע בית כנסת שעולה בלהבות.
בעצם הנפקת הבול על ידי ממשלה גרמנית יש מעין הכרה באחריות העם הגרמני לשואה, בד בבד עם ניסיון ממשלתי להנחיל את זכר השואה לציבור הגרמני בן ימינו.
מאז 1996 מציינים בגרמניה מדי שנה את יום השואה ביום ה- 27 לינואר, היום שבו שחרר הצבא הרוסי את אסירי מחנה ההשמדה אושוויץ.
בשנת 2005 אומץ תאריך זה על ידי האו"ם ליום הזיכרון העולמי לשואה.
בשנת 1965 הנפיקה רשות הדואר הישראלית בול לרגל מלאת עשרים שנה לשחרור מחנות הריכוז.
עיצב את הבול יעקב צים, ניצול שואה, יליד סוסנוביץ' שבפולין.
מתחת לטלאי הצהוב נראית המלה "זכור" המתחברת אסוציאטיבית לפסוק "זכור את עשה לך עמלק",
ויוצרת זיקה בין הנאצים לבין העם העמלקי שזינב בבני ישראל בתקופת המדבר.
הצייר והגרפיקאי יעקב צים הוא תושב מוצא עלית. הוא סיים את לימודיו בבצלאל בשנות החמישים, ומלמד מזה שנים רבות ב"מכללת תלפיות".
שבדיה הוציאה בשנת 1987 גיליון ועליו כמה בולים.
אחד מהם הוקדש לדיפלומט השבדי ראול וולנברג
(?1947-1912) שדיוקנו מופיע על הבול, כאשר מאחוריו מצויירים יהודים אחדים מבין האלפים שהציל מידי הנאצים.
על החזה של אחד מהם מתנוסס טלאי צהוב.
מגן דוד לבן (שנועד להזכיר את הטלאי הצהוב) מתנוסס על גבי הצד השמאלי של בול לציון חמישים שנה לליל הבדולח
שהנפיק שרות הדואר של גרמניה המערבית בשנת 1988 .
על הצד הימני נראה צילום של בית כנסת שעולה בלהבות.
טלאי צהוב גדול מאד מופיע על גבי בול שהנפיקה ממשלת קנדה בשנת 1995 לזכר השואה.
מאחורי הטלאי ציור אסירי מחנות ריכוז לבושים במדי הפסים השחורים שלהם.
בול להנצחת זכרה של חסידת אומות העולם איבון פייריק נווז'ן יצא בבלגיה בשנת 1996.
איבון (1900-1987) עזרה להציל ילדים יהודים בתקופת השואה בבלגיה.
מאחורי דיוקנה נראים בצללית ילדים, ועל הרצפה שלידם משתרע טלאי צהוב גדול.
ארה"ב הנפיקה בשנת 1997 בול לזכר הדיפלומט השבדי ראול וולנברג שדומה מאד לבול השבדי שנזכר לעיל.
רוסיה הנפיקה בשנת אלפיים בול במלאת 55 שנים לסיום תקופת השואה.
במרכז הבול חומה ועליה מצוייר מגן דוד צהוב (שמזכיר את הטלאי הצהוב) ליד המלה שואה.
מאחורי החומה להבות אש עצומות, ומעליהן מרחפות שתי ציפורים המסמלות חופש.
מגן דוד בשילוב עם טלאי צהוב מופיע על הבול הישראלי "משואה לתקומה" שיצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא.
הטלאי הצהוב מתקלף ומתגלה מתחתיו מגן דוד, כך שמתקבל הרושם שתקופה חדשה הסתתרה לה בתוך התקופה הישנה.
הבול מוקדש לתקומתם של כחצי מליון יהודים ניצולי שואה בישראל.
הכיתוב על השובל, "בדמייך חיי", לקוח מתוך ספר יחזקאל טז:ו "ואעבור עלייך ואראך, מתבוססת בדמייך; ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי".
כלומר, בזכות דמם השפוך של הנספים בשואה (שאותם מסמל הטלאי הצהוב שבבול) קמה המדינה (שאותה מסמל המגן דוד הכחול שבמרכז דגלנו)
ואלמלא הייתה השואה לא היינו חיים כאן.
צרוף המלים "בדמייך" (מוות) "חיי" (חיים) מצביע על צמד ניגודים מסוים מתוך כל צמדי הניגודים האפשריים שהמגן דוד מסמל את אחדותם ואת שילובם.
תמונת דובי ועליו טלאי צהוב מופיעה על גבי בול ישראלי נוסף מאותה שנה שעוצב בידי יגאל גבאי לרגל מלאת חמישים שנה ליד ושם.
הדובי נועד להזכיר את מאות אלפי הילדים שנספו בתקופת השואה.
על בול ישראלי נוסף מאותה סידרה, שעוצב בידי מאיר אשל, מופיעים שמות של עובדי כפייה בבית חרושת בפולין שנורו או שנספו במחנות המוות.
בנוסף יש על הבול פסי רכבת (שהובילו יהודים למחנות ההשמדה) ואלה משתנים לפסי הדגל הישראלי.
הטלאי הצהוב שבחלק התחתון של הבול משתנה והופך בחלק העליון למגן דוד שבמרכז דגלנו הלאומי.
ראוי שנזכור שהנפקת בולים אינם גחמה של אמן סובייקטיבי – מדובר באמירה של ממשלה,
שמיועדת לשקף את מה שמעניין את האומה שממשלה זו מייצגת.
אם נשפוט לפי המדגם הקטן של בולי דואר עם טלאי צהוב שפורט לעיל נבחין, בלי להיות מופתעים יתר על המידה,
שזיכרון השואה מעסיק בראש ובראשונה את ממשלת ישראל ולאחריה את ממשלת גרמניה.
כמה ציורים שצייר אדם שצייר לזכר משפחתו שניספתה בשואה




לקוח מתוך:אלבום הטלאי הצהוב - זאב ברקן (ספר)
הירשם ל-
רשומות (Atom)